התנאים שחשוב שתקפידי עליהם, כרקע לשיחה על ההסכם: 

1. תכנני זמן שפנוי לכם ומקום שעושה טוב לשניכם. אם זה כולל גם שתיה כיפית ונשנושים – הכי טוב.
2. האוירה חייבת להיות נינוחה ורגועה. אל תכנסי לשיחה על הסכם באוירה לא טובה. אם באמצע השיחה נכנסים טונים לא טובים, תמצאי דרך להפסיק ברוח טובה ותגידי משהו כמו "אני צריכה לסיים, נמשיך לדבר על זה יותר מאוחר".
3. תזכרי שקריטי שההסכם ישתלם לשניכם. על אמת. תחשבי איך גם הילד מרוויח מההסכם החדש. ככה יש יותר סיכוי שזה יעבוד לך.
   לדוגמא:
   הילד ביקש ממך להסכים לו למשהו?
   מצויין, הזדמנות מעולה. תגידי לו ש"תדברו על זה בהמשך".
   בשיחה על ההסכם – את מבשרת לו שאת מסכימה. ככה הוא יוצא מרוויח. 
4. תסבירי מה שאת מציעה בקיצור מדויק וברור.
5. בכל שלב של השיחה תעודדי את הילד – "איזה כיף שאנחנו יכולים ככה לשבת ולדבר" או "וואו תודה על הרעיון שהעלית!" או כל דבר אחר…
   

ועכשיו לתכלס, מה צריך להיות בשיחה שלכם:

1.  הגדרת הבעיה – את מבקשת מהילד להגדיר את הבעיה שלו, מהעיניים שלו, ואת מגדירה את הבעיה שלך, מהעיניים שלך. (זה נקרא "מסר אני" – אני מדברת על הדברים רק מהצד שלי – מה אני צריכה, מה אני מרגישה ולא "זה לא בסדר שאת…")

2.  סיעור מוחות – אתם זורקים כל פירור רעיון שעולה על הדעת, וכותבים את כל הרעיונות. שימי לב לא לתת ביקורת או כל תגובה שלילית על הרעיונות שלו, גם אם הם מופרכים. כותבים הכל – הנייר סופג הכל 😉 ככה הוא מרגיש שאת מכבדת אותו ונותנת לו מקום אמיתי. 

3.  סדר בפתרונות שהוצעו – עוברים ביחד על הרשימה. דברים שאסור לך להגיד על הצעות שלו: "זה ממש הזוי/ לא אפשרי וכו" מה את כן עונה "רגע, עם הרעיון הזה יש לי קצת בעיה, כי…" את שואלת שאלות כמו "מה לדעתך עלול לקרות אם…" וככה מביאה את הילד להגיד בעצמו שזה באמת לא אפשרי. ככה את גם יכולה להגיע לזה שהילד עצמו יגיע להצעה המיטבית. 

4.  זמן ניסיון – את מסבירה לילד שאתם הולכים לבדוק ביחד האם הפתרון שהתקבל עובד לכם, ומחליטים ביחד על זמן נסיון – החל מיום נסיון אם זה ילד קטנטן, ועד לשבוע נסיון לילד בוגר.

5.  מה קורה אם לא מקיימים את מה שהוסכם? – זה חלק קריטי בהסכם. תשאלי אותו – מה לדעתו צריך לקרות אם הוא לא יעמוד בהסכם? רוב הילדים מפתיעים לטובה בתשובה בוגרת. וכן, גם את צריכה להגיד לו מה יקרה אם את לא תעמדי בהסכם. תחשבי על משהו שבאמת יעזור לך לעמוד בצד שלך בהסכם.

6.  טקס חתימת ההסכם – לדברים בכתב יש משמעות חזקה יותר, וככה גם לא תשכחו את מה שסיכמתם. אם הילד קטן – את מקריאה לו את לשון ההסכם (אתם יכולים גם לגזור ולהדביק/לצייר ביחד דברים שיעזרו להמחשה.) והוא – מצייר חתימה ביצירתיות שמתחשק לו

7.  זמן בדיקה – בזמן הזה לא מדברים. החלטתם על שבוע בדיקה? לא עובד? סבלנות. אל תתפתי לדבר על זה איתו במהלך השבוע.

8.  פגישת בדיקת הפתרון – שיחה פתוחה – האם הפתרון היה יעיל? האם עבד?
אם לא – משנים, אם כן – ממשיכים.

בהצלחה!