השתלמות המורים הראשונה שלי – מורה צעירה מלאת מוטיבציה. שקדתי על מערכי שיעור מעולים שפשוט לא הצלחתי להעביר בכתה אפילו פירור מהם.

במיוחד תלמיד אחד שמרר לי את החיים על בסיס קבוע. כל בוקר כשאני מתעוררת, מתחילה לרעוד. "איזה תעלול חדש ימציא המוח המעוות שלו היום".
האם יהיה זה קצת חומר נפץ שיקפיץ אותי מהמקום כשאתישב על הכסא?
או אולי מסטיק שידביק אותי לכסא ויהרוס לי את השמלה?
ואולי כשרק אפתח את הדלת יישפך עלי רוטב מאיזושהי קופסת שימורים פטנטית שהוא תלה מעל הדלת ומחכה שאפתח את הדלת ואז היא תתהפך עלי ותטביל אותי ברוטב?
או כשאגש לכתוב על הלוח האצבעות שלי ידבקו בדבק המגע שנמרח על הגיר או על הלוח?
וככה כל יום.

"איזה דברים חיוביים ישנם בו?" שאלו אותי. – חיוביים? לא הבנתם, הילד פשוט מפלצת.

אחרי עוד שבוע נוראי, לא פחות, בהם לא יכולתי לראות אפילו קצה של משהו חיובי שאל המנחה את קבוצת המורים: "מתוך הסיפורים של יעל, אנחנו מכירים קצת את התלמיד. איזה דברים חיוביים אפשר להגיד עליו?"

ולא תאמיני. הם מצאו, חכמים שכמותם.  "הוא מאד יצירתי." "בעל חוש טכני מפותח."  "אמיץ." "עקבי ודבק במטרה."

חזרתי ל"גהינום" וניסיתי להסתכל על התלמיד בשיעור ולחשוב אחרת. "כן, בשביל לפנות ככה מול מורה צריך באמת אומץ, וגם,,, כל הפטנטים שהוא מייצר,,, הלוואי והיה משקיע ככה בלימודים. "

באחד הימים השארתי את התלמיד אחרי הלימודים ואמרתי לו שאני חושבת שהוא מאד יצירתי, בעל חוש טכני מפותח ובעל אומץ רב.
הוא נעשה ממש חיוור, עמד רגע בלי לזוז ואחר כך הסתלק במהירות, כמעט בריצה.

בבוקר למחרת כשהגעתי לבית הספר הוא כבר חיכה לי בשער בפנים מתוחות ושאל אותי בהתרסה: "למה אמרת לי את זה?" 
הייתי די מבולבלת ועניתי שחשוב לי מאד שניגש אלי אבל כרגע אנחנו חייבים להיכנס לכתה. מיד כשהשעורים יסתיימו אני אשמח לפגוש אותו.

התלמיד ישב כל השיעורים בשקט (דבר יוצא דופן בהחלט) ובסוף היום ניגש אלי..

הסברתי לו  שאני באמת חושבת עליו את כל הדברים שאמרתי. אני מבינה שהוא מתפלא כי באמת הרבה דברים שהוא עושה אכן מציקים ומפריעים לי.
אני משקיעה ומתכוננת להעביר שעור והוא יותר מצליח ממני לעניין את התלמידים בדברים שהוא מכין.
ובאמת גם הוא יודע להשקיע, גם מחשבה ותיכנון, הרבה המצאות ויצירתיות, ברור גם שחלק מהדברים שהוא עושה יש בהם יכולת טכנית רצינית.
הוספתי ואמרתי שבגלל ההשפעה הגדולה שיש לו על התלמידים ובגלל כל היכולות האלה שלו הייתי ממש רוצה שיהיה לי עוזר כזה, והצעתי לו שאולי נתכנן ביחד איזשהו ניסוי לכל הכתה. שיחשוב על משהו ונדבר על זה מחר. 

הוא היה נבוך ומהורהר, ו… נפתח ערוץ חדש לגמרי של תקשורת בין מורה לתלמיד.

מה את יכולה לראות בספור המאלף הזה?

• המטרה המיידית של התלמיד – לעשות רע. או כמו שאומרים, יש לו דימוי עצמי של ילד רע.

• אני חסמתי את המטרתיות הזו בזה שהפסקתי לראות אותו כילד רע.

• הסברתי לו שאני רואה בו ילד מוכשר וחזק.

• מצד אחד, "הכשלתי" אותו במשימה שלו. לא הלך לו לחזק את הדימוי העצמי כילד הרע,

• מצד שני, אני הראיתי לו שאותם דברים, עם שינוי כיוון , יכולים לעבוד לו מעולה.

כמובן שזוהי רק תחילתה של דרך. לא בקלות מוותר ילד, במצב כזה, על המקום המיוחד שהצליח לארגן לעצמו ופתאם לא עובד לו יותר. אבל זאת הדרך. 

מצד אחד לא לקבל את הרעיון שהוא ילד רע. ומצד שני להתייחס למה הוא טוב ולראות דרך מעשית מה אפשר לעשות עם הטוב הזה.

חשוב מאד, כשעושים שינוי אצל ילד במצב קיצוני, לחפש כל דבר אפשרי, כדי שיבין וירגיש שיש אלטרנטיבה של השתייכות. נקח ממאמר ההשתייכות הטובה כל רעיון שאפשר ליישם.