אני רוצה לספר לכם ספור על פנוק. 

הבן של השכן שלנו מסתובב תמיד לבוש, ככה… לא מי יודע מה, גם לא נקי במיוחד. לא מבריקים אותו כל היום כמו את הילדות שלנו. השכנים משאירים את הילדים, הולכים לבלות, אתם חושבים שהילדים גדלים רע? להפך – ממש פרחים. הבנים הגדולים כולם בסיירות, גדלו לתפארת.

אתמול היתה יומולדת לאחד הילדים בגן. נסענו לקניון לקנות מתנה בשביל הילד הזה. מתנה די מכובדת, ולא שאני מרוויחה כל כך הרבה, אבל קנינו מתנה ב- 10 דולר. וגם שרוואל וגם ווסט חדשים כדי שהילדה תוכל ללכת למסיבה כמו נסיכה.
עשיתי לילדה שפוץ כללי לכבוד המסיבה המפוארת. חפיפה, אוזניים, תסרוקת, ציפורניים והלבשתי אותה בשרוואל ובווסט החדשים.

מגיע הזמן של המסיבה וה"נסיכה" עושה פרצוף חמוץ, לא רוצה ללכת.

הרגשתי שאני מתפוצצת אבל ברחתי כדי לא לצרוח עליה. ישבתי לי בחוץ ועישנתי כדי להרגע.
ואז אני רואה את הבן של השכנים מסתובב בחוץ, כרגיל מוזנח. אני שואלת אותו למה הוא לא הולך ליומולדת, "כי אמא ואבא לא בבית ואין לי מתנה."
"לא נורא, תחליף בגדים, כדאי לך ללכת. מתנה תוכל להביא גם מחר" (חשבתי שאולי הילדה שלי תראה שהוא הולך, ותחליט גם כן ללכת, חבל לי שהיא תפסיד את המסיבה).

ומה אתם חושבים היה הסוף? הילדה שלי הורידה את הבגדים היפים, זרקה אותם באמצע הסלון, דרכה עליהם ועשתה פיפי בכוונה על הווסט החדש, והבן של השכנים, אני בטוחה שהוא אפילו לא יודע מה זה ווסט, כן הלך ליומולדת. ואפילו עם מתנה. הוא בחר מהצעצועים שלו צעצוע ישן, שזה בעיני הרבה יותר שווה כי הוא ויתר על משהו משלו. זהו.