כשאני הולכת עם הבן שלי לסופר הוא בוחר לעצמו כל מיני דברים שאני לא מרשה. אמרתי לו שהוא יכול לבחור לעצמו ממתק אחד, אבל הוא בוחר עוד ועוד "רק עוד את זה" ו"רק עוד את זה" ואם אני לא מסכימה הוא יכול גם להישכב על הרצפה ולצרוח ולעשות לי בושות כאלה שאין לי ברירה.
תשובה
כן, בדיוק כשכל ה"קהל" בוחן אותך, איזה לא נעים!
אז במקום שתתווכחי אתו כל פעם במכולת, קני לו מתנה ארנק בו את שמה לו תקציב שבועי. הוא קונה רק בכסף שלו, ממתקים בכמה שהוא רוצה מהתקציב. כך בזמן קבוע, פעם בשבוע, או לכל יציאה משותפת, ואז שוב, תקציב חדש.
איך את מסדרת את זה?
* מציגים בעיניו את הרעיון כשדרוג. כי הוא ילד גדול ורוצה כל פעם דברים שאמא לא מסכימה לקנות. עכשו הוא יוכל להיות אחראי על עצמו.
לסכם אתו כמה כסף יקבל. אם הוא קטן להדגים לו להסביר לו מחיר של חטיף שהוא אוהב ולסכם כמה מתאים לו.
להדגים לו שהוא יכול לחסוך ואז לקראת סוף השבוע יהיה לו המון.
הוא יכול גם לקנות בבת אחת בכל הכסף אבל אז לא ישאר לו יותר לימים אחרים, כי ההקצבה זה כל הכסף עד שבוע הבא, לא יהיה יותר!
במשך הזמן הוא ילמד להכיר את הכסף. וגם להבין שהכסף נגמר.
* אזהרה. בהתחלה, כשייגמר לו הכסף הילד שלך יהיה מאוכזב. הוא יבקש עוד. כשאת תהיי איתנה בעמידתך (את הרי לא תכשילי תהליך כל כך חשוב לעצמאות של הילד שלך במשפטים כמו: "טוב, בסדר עד שתתרגל אני אתן לך עוד קצת" נכון שאת לא הולכת לעשות את זה?!) ואז הוא עלול לבכות או לכעוס.
כשאנחנו מכניסים משהו חדש שעדיין לא מוכר לילד, חשוב מאוד להבין ולהתנהג באהדה לתגובה שלו. אפשר לחבק ולומר באהבה "ככה זה אצל גדולים. בשבוע שעבר (או כל זמן אחר) קרה לי גם,,, אני רואה שקצת קשה לך לעמוד בכללים של הסידור החדש, ודאי יהיה קל יותר בשבועות הבאים. אולי נשתה משהו ביחד?"
יש מצב שזה לא יהיה קל, יהיו פדיחות, אל תנסי לעצור את תגובות הכעס שלו, להיפך, ותזכרי שזה פותר לכם את הבעיה הזו לתמיד. הוא לומד שיש גבול, אם את לא משנה את הסיכום עקב ההתנהגות שלו. כבר דיברנו שהכעס שלך הוא 'רווח' בשבילו. לאט לאט הוא יתרגל ויחלק את הכסף לכל שבוע. או יתחיל לחסוך, לצרף לארנק מעות חנוכה או כסף אחר שמגיע ממקורות אחרים. ובעיקר ירגיש גדול ועצמאי.