הילד שלך חוזר על התנהגות שוב ושוב, התנהגות שממש… מעלה לך את העצבים, ואולי אפילו מדאיגה אותך… ואת, כמובן, מגיבה. לפעמים יורדת עליו, לפעמים מנסה בטוב להסביר, להטיף מוסר, ואפילו לדבר איתו על זה בגובה העיניים.
מוכר לך?

והרגע הזה, שאת נותנת לו משהו שממש לא רצית לתת לו, העיקר – שיהיה כבר שקט!
…מכירה?

אז בואי נסתכל על זה רגע ביחד. מה אנחנו אומרות על התנהגויות שלא נראות לנו? 

1.      הוא פשוט בכיין.(או ילד רע)

2.      הוא בוכה כי החברים לא שיתפו אותו.

3.      הוא צועק בגן/בבית הספר, כי לאמא לא היתה סבלנות אליו בבוקר.

4.      היא רועדת מחיות, כי פעם התנפל עליה כלב ענק..

אז נכון, באופן טבעי אנחנו מסתכלות על ה"אופי" הבעייתי של הילד, על הסיבות
שהגיב עליהן, או משהו בכלל לא קשור שקרה לו קודם או בכלל לפני שנתיים…
ומה מסתבר? יש דרך אחרת להסתכל על ההתנהגות השלילית של הילד. דרך שברגע שתתחילי להסתכל בה – הולכים להשתנות לך ה-מ-ו-ן דברים בהורות.

הרגע שבו אני מלמדת את השיעור הזה את ההורים, הוא רגע מכונן: בשנים רבות של עבודה עם הורים וילדים, ראיתי משהו מוזר שעד שלא תבדקי אותו בעצמך, יהיה לך קשה להאמין. 

הילד שלך עסוק בעיקר בלהשיג את התגובה שלך. כזה פשוט. גם אם התגובה שלך קשה ולא נעימה לו (אולי אפילו יבכה), עדיין יעשה את זה בשביל זה.

האם גם את מאותן אמהות שבמשך שנים שמעתי אותן אומרות "הוא ממש מבקש את העונש, עד שלא יקבל אותו, לא יפסיק"

המטרה של הילד שלך היא להשיג תגובה ממך. הילד שלך יבחר באותה התנהגות שהוא מרגיש שתביא לו את התגובה שלך, התגובה הכי מהירה, הכי חזקה, שתימשך הכי הרבה זמן. ואם הוא יודע שההתנהגות השלילית שלו היא הדרך לקבל ממך את ה״הכי״ האלה – אז זה מה שהוא יעשה.

גם את מכירה בוודאי את המצב שיהודה אטלס (והילד הזה הוא אני) תיאר כל כך יפה?

הילד שלך עושה דברים בשביל. ה"בגלל" קיים, אבל הוא הרבה פחות חשוב לו…

ועכשיו – איך את מיישמת את זה אצלך:

ההמלצה שלי – קחי לך את השבוע הקרוב לניסוי.
בואי נחליט שמעכשיו את מתייחסת לתשומת הלב שלך כמו לפנס –
בו את מאירה את הדברים. החל מעוד דקה את הולכת להתחיל לשים לב – על מה בעיקר את מאירה-מעירה?דברים שמדאיגים, מכעיסים, מצערים אותך? בקצור, דברים שאת רוצה שישתַנו?
האם על הדברים שהם בסדר… את פחות מגיבה?
אם כן, זה אומר – שעל הדברים שנראים לך בסדר את פחות ״מאירה עם הפנס״
(כי אם זה בסדר אז מה יש להעיר). ואז… הם נשארים בצל! בחשיכה! ואז… בטח כבר הבנת מה קורה –
הילד שלך לא מעוניין להיות ב"חושך", במעשים שאף אחד לא מגיב עליהם. הוא רוצה לעשות מעשים שעליהם יש תגובה, להיות במקום המואר!

ככל שהתגובה שלך על ה"מעשים השליליים" תהיה חזקה וחריפה יותר, ככל שתאירי עם ה״פנס״ שלך על הפינה של הדברים הרעים אלומת אור עם עוצמה גדולה יותר, את תגרמי לזה… שהילד שלך יגדיל את המעשים שאת ממש לא רוצה.אז הכלי הראשון שיש לך כדי להתחיל בשינוי…להסיט את הפנס, את תשומת הלב, מהדברים הרעים שאותם את רוצה להעלים בהתנהגות שלו, ולהאיר עם הפנס על הדברים הטובים, שאותם את רוצה להשאיר וגם לחזק.
איך? תעירי הערות נעימות וחיוביות. קחי לך עוד משימה – נסי להתבונן בילד שלך ותחשבי – מה אומר הילד לעצמו? ״מה אני צריך לעשות כדי להרגיש נוכח בבית? מתי אני הכי מקבל התייחסות?  שאני… ילד טוב? עוזר?  מטפל באחותי הקטנה? מצליח? או כשאני… מרגיז? מפריע? רב עם אחי? מנדנד? שובר? מקלקל? חולה או נפצע? מבלגן ומלכלך?״עוד אל תעשי כלום. רק תבדקי ותנסי לראות ולהבין איך הדברים מנקודת המבט של הילד:״מתי אני הכי בראש של ההורים שלי.״מנסיון… עצם השאלה הזאת והפוקוס עליה, הולך לעשות לך כבר שינוי מסויים… ואם את מרגישה שאת לא מצליחה לבד – זה בסדר גמור!בעבר חיינו בשבטים – זה טבעי להצטרך עזרה. אני כאן בשבילך
ואת מוזמנת להרים טלפון ולתאם איתי פגישת ליווי.את יכולה ללחוץ ממש עכשיו כאן ולמלא פרטים,
ואני אחזור אליך לתיאום פגישה.מגיע לך שיהיה לך טוב!
שלך, יעל – זקנת השבט.