הבן שלי ילד ממש מתוק בבית. בגן השעשועים מסתכסך עם ילדים מכה ומתפרע. ממש לא נעים לי כלפי ההורים של הילדים האחרים. סוף סוף אפשר לצאת מהבית. מה עושים?
תשובה.
בן יחיד, אין מולו כל מתחרה בבית. בכאן הוא מרגיש אהוב ושייך. הוא גורם בבית הרבה אושר ונחת. איזה מזל שסוף סוף אפשר לצאת ולפגוש את החיים המלאים, וכמו שאוהבים להגיד במכון אדלר – להתאמן ביחסים עם ילדים אחרים.
ואז אתם מגיעים למקום כייפי בו את מצפה לשבת על הספסל ולהנות קצת מהאויר החופשי והילד יהנה מלשחק במתקנים ועם חברים. במקום זה מתחילות הבעיות. אז מה עושים?
כמו שכבר הזהרתי הרבה פעמים, דברים שתגיבי עליהם, שתתעסקי אתם ("תאירי בפנס" עליהם) ימשיכו ויתגברו.
מצד שני, האנשים מסביב, שגם הם חשובים, מצפים ממך שתגערי בילד ותענישי אותו.
- אפשרות קלה יחסית שפותרת לך את הבעיה ה"חברתית" שלך היא להגיד לאמא של הילד שממול "תקשיבי אני לא מצליחה לעצור את הילד שלי אבל לך הוא יקשיב. מבחינתי ממש אל תתני לו להתנהג ככה לילד שלך." זה יעבוד מצויין לשני הכיוונים.
- אפשרות אחרת היא להסביר לילד שלך, לפני שאת יוצאת אתו, שבגן השעשועים אסור לדחוף ולהכות, ולשאול אותו אם הוא מרגיש שהוא יכול ללכת לשם ולקיים את הכללים. הוא יגיד, כמובן, שכן. כשיתחילו עניינים את יכולה לומר לו בנעימות ובלי טון של האשמה: "חמוד, נראה שהיום זה לא הצליח לך. אז עכשו תעזור לי לקנות משהו במכולת ומחר ננסה לבוא לכאן שוב."
אם הילד אוהב להיות בגן השעשועים והוא יפנים שברגע שהוא עושה עניינים הולכים משם, הוא ימצא דרכים להסתדר עם הילדים האחרים.