והאמא הזאת היא אני

רק אני ואבא בים

שהייתי קטנה, המשפחה שלי החליטה יום אחד לעשות פיקניק בים.
שתבינו, המשפחה שלי זאת ממש לא היתה משפחה שעושה פיקניק.

קטנטונת שכמוני, קבלתי מכתב תשובה!!

הגידי, נכון שאת אוהבת פרחים ואור, ושמש, ושדות ופרות ועופות ואדמה ומים? ולצחוק ולשחק… וכשחורשים וכשזורעים וקוצרים – את אוהבת?.

איך למדתי להיות אמא

שתי הסבתות של הילדים שלי נפטרו באותה שנה.
שתיהן היו מאד חשובות לילדים, והשאירו המון זכרונות טובים.

מה זאת אהבה?

אני רוצה לספר לכם סיפור על אהבה.
כשהייתי קטנה היה לנו שכן, יעקב, אבא של חבר שלי חיים

והכי חשוב – לתת אמון באהבה

זה נשמע אולי משונה אבל עד שלמדתי בקורס להדרכת הורים שחייבים,
חייבים! לתת אהבה לילדים, שכחתי מזה
בכלל. לא שלא אהבתי אותם…

איך נפסק הסיוט שלי

מורה צעירה מלאת מוטיבציה. שקדתי על מערכי שיעור מעולים שפשוט לא
הצלחתי להעביר בכיתה אפילו פירור מהם.

איפה נמצא הפנס של העידוד

"בכשהייתי מדריכה ארצית לגנים בנושא חיברות בתנועה,
העברתי בגן שעור תנועה לדוגמא. לימדתי את הילדים
ללכת על קצות האצבעות.

אוי ואבוי!! איך במקום לעודד…

על עצבים,
ועל הרגע הזה שבו
אנחנו לפעמים פשוט מפספסות את הילדים שלנו…

גם התינוק קשוב לתגובות שלנו

כשנולד הבן הבכור שלי,
הייתי קמה בלילות כל פעם בפחד ובודקת אם התינוק נושם…

איך לא נהייתי פוסט טראומה

אני, זקנת השבט וחוויות המלחמה של ילדותי.
או איך לא נהייתי פוסט טראומה.

אני תופסת "חרשות" זמנית

"אמא, את זוכרת שהלכתי לבקר חברה שעשתה בייביסיטר?"
שאלה אותי בתי כשהיתה נערה צעירה,
"את חייבת לשמוע מה היה שם!"

ילדה קטנה בבית של שכול

כשהייתי ילדה, אחי הבכור, שהתייחס אלי כמו אבא,

נהרג כשיצא לטיול בדרך לסלע האדום בירדן.

המפונקת שלי והבן המוזנח של השכן שלי

הבן של השכן שלנו מסתובב תמיד לבוש, ככה…
לא מי יודע מה, גם לא נקי במיוחד.

תחבולות, ולא מלחמות

הקטנה שלי ממש לא ילדה כוחנית,
אבל כנראה שהיא מרגישה את הכח שכל כך נוכח בבית, והיא מנסה להשתלב.

תחבולות ולא במלחמות (נוסף)

אמא יקרה, משתפת אותך בסיפור שהיה לי כאמא צעירה,
הפעם סיפור שקרה תוך כדי הלימודים של הדרכת ההורים,

מה קרה כשלא כעסתי על הבלגאן

הודענו לילדים שאנחנו יוצאים.
הם קצת חששו להראות לנו עד כמה הם מאושרים מהרעיון להיפטר מאתנו קצת.

המשל / עיבדה יעל

ילד קטן ישב מול מורו, זקן סיני חכם
הבחין אז הילד בידי המורה בחפץ בלתי מוכר.

הילד שלי מפסיק לנשום

בלילות הייתי קמה כל פעם בפחד ובודקת אם הילד נושם.
אחרי התלבטויות גדולות הכנסתי את הילד,
את האוצר היקר שלי, לתינוקיה…

הבן הבכור שלי מתעמר באחיו

הגדול שלי, בזריזות ובמיומנות,שלף חבל דק,
ובלי שהקטן הרגיש, כרך את החבל סביב הרגל של הקטן, התחבא ו… משך בחבל.

החלום ושברו

"את יכולה לשבור לי את היד", אמר לי הילד שלי בן העשר,
כשניסיתי להכריח אותו להרים נעל שזרק דרך החלון,
"אבל אותי לא תשברי".

איך לא ויתרתי על הילד שלי ומצאתי את הדרך המיוחדת שלנו

כשהתקרב לגיל בר המצווה כתב עבודה בשם "אני"
בה הוא מספר על הנסיונות הנואשים שעשינו יחד שוב ושוב,

כדי לשנות את היחסים העכורים שהתפתחו בינינו.

הפלא קרה.הגדול שלי מתקיף את הקטן ואני – לא כועסת עליו

החלטנו לשנות את גישה בבית. לפתח ולעודד דברים חיוביים,
אבל לא קל, ממש קשה להפסיק כשהגדול עסוק בלהרגיז ולהכאיב.

סיפור קטן על עידוד גדול

בחוץ שרקה רוח קרה שהטיחה את הגשם בגסות בפני. נכנסתי הביתה.
האש בערה באח, החום הנעים ליטף את
פני צרובות הגשם והקור.

הילד שלי מכור למתנות

מאז שנולד הבן הבכור, הייתי כל כך גאה ומאושרת
כל פעם כשחזרתי מהעבודה הייתי מוכרחה לקנות לו משהו.

"ידענו אש ידענו רעם ואהבה בת שלושים

באותו לילה גורלי, נהגתי לי בנוף הפסטורלי של הרי הגליל שברקע מתנגן שירה
האהוב עלי של חווה אלברשטיין.
בדידות לאה נחה עלי ברכב ועל הכביש